בשנים האחרונות התפרסמו לא מעט מחקרים אשר בחנו את אחוזי ההצלחה של הטמעת Lean בארגונים ברחבי העולם. התמונה המצטיירת מעידה על כך שרובם המכריע של המנסים- בסופו של דבר נכשלים. גם אם בטווח הקצר עלו הרווחיות, הגמישות והתפוקה, הרי שהנחלת התרבות של "שיפור מתמיד" לאורך זמן הנה מנת חלקם של יחידי סגולה בלבד.
מדוע זה קורה?
מקובל לחלק את טכניקות וכלי ה-Lean לשני סוגים: מצד אחד, כאלה הקשורים לטיפול בתהליכי העבודה ולזרימה. מן העבר השני, טכניקות וכלים הבונים את התרבות הארגונית המעודדת הצפת בעיות/הזדמנויות לשיפור ופתרונן המשותף על ידי עובדי הgemba והנהלת הארגון.
המחקרים המוזכרים מעלה מצביעים על כך כי מרב הנהלות הארגונים מתמקדות בהטמעת הכלים הקשורים לתהליכי העבודה ולזרימתה. אלה מביאים לשינויים מהותיים, מידיים ומוחשיים מאוד ביחס לתפוקות התהליכים הקונבנציונלים; הם מביאים תוצאות מספריות מדידות מיד עם הטמעתם; וחשוב מכול- הם אינם מחייבים שינוי תרבותי עמוק.
הבעיה מתחילה כאשר הטמעת הכלים התהליכיים הופכת לחזות הכול, בעוד אלה הכרוכים בהצמחת התרבות הפנים ארגונית הרצויה נזנחים ונעלמים.
אנו ב
חיים את הLean קודם כל כתרבות.
מניסיוננו למדנו עד כמה קל להביא לשיפור משמעותי וקורץ בתהליך על ידי הפיכת כיוון הזרימה שלו מדחיפה למשיכה, מעבר מעבודה במנות גדולות לעבודה במנות קטנות או מאיזון קו לעבודה על פי קצב ה-Takt Time.
עם זאת למדנו כי שום דבר אינו עומד במקום. וכי גם אם הבאנו תהליך לנקודה גבוהה מאוד, בזמן קצר מאוד – אם לא יהיה דבר מה אשר ימשוך אותו כלפי מעלה באופן רציף – דעיכה היא רק עניין של זמן. אותו "דבר מה" המושך כלפי מעלה הנה התשתית התרבותית. הליגיטימציה והיכולת של אנשי הgemba להציף בעיות ולפתור אותן כעניין שבשגרה. והחשוב מכל- שיכולת זו תהיה פנים ארגונית, שוטפת, מעוגנת בשגרות הניהול היום יומיות, מבלי צורך או תלות בגורמים חיצוניים.
בעבודתנו אנו נוגעים בשתי אוכלוסיות בארגון במקביל:
- לאנשי הgemba (מנהלים זוטרים, ראשי צוותים, מנהלי משמרת, עובדים כוכבים…) אנו ממעניקים כלים ומשחקים מדליקים להצפת בעיות ופתרונן, טיפול בתהליכים כואבים, סידור סביבת עבודה באופן תומך תהליך וכו'.
- עם מנהלי הארגון אנו עובדים על חיבורם bottom up למתרחש בgemba ועל אימוץ שגרות ניהול אשר יאפשרו העצמת עובדיהם, שיח ארגוני בונה ופתרון בעיות משותף.
באופן זה אנו מצליחים להניח תשתית יציבה להפיכתכם לארגון מציף ופותר בעיות.
תפישת עולמנו הנה שנכון שתרבות תונחל מתוך הארגון ועל ידי מנהליו ולא על ידי גורמים חיצוניים.
לאור זאת, מבוסס מודל העבודה שלנו על כך שמידת מעורבותנו תהיה המינימלית ההכרחית, בעוד מירב העבודה נעשית בכוחות עצמכם. באופן זה גם ההישגים התרבותיים והתוצאות הכמותיות גדולים יותר, גם הידע והמיומנות הנם נחלתכם לאורך זמן וגם משך ההטמעה והתקציב הכרוך בה הנם הנמוכים ביותר במשק.
